ממה נגרמת דיסארתריה?
דיסארתריה נגרמת כאשר פגיעה או מחלה במערכת העצבים משפיעה על האזורים או המסלולים העצביים האחראים על השליטה והתיאום של התנועות הנדרשות להפקת דיבור.
היא יכולה להופיע בעקבות אירוע מוחי, פגיעה מוחית, או כחלק ממחלות ומצבים נוירולוגיים שונים, כגון פרקינסון, טרשת נפוצה, ALS ומצבים נוספים.
מאפייני הדיסארתריה משתנים בהתאם למיקום הפגיעה, לסוגה ולמידת השפעתה על מערכות הדיבור השונות. לכן, אופן הביטוי של הקושי יכול להיות שונה מאוד מאדם לאדם.
מה ההבדל בין דיסארתריה לאפזיה?
אפזיה היא הפרעה ביכולות השפה - למשל בשליפת מילים, בניית משפטים, הבנת הנאמר, קריאה או כתיבה.
בדיסארתריה הקושי הוא בעיקר בביצוע המוטורי של הדיבור. האדם עשוי לדעת מה הוא רוצה לומר ולנסח את המסר מבחינה שפתית, אך להתקשות להפיק אותו בצורה ברורה בשל הפגיעה בשליטה על מערכות הדיבור.
חשוב לדעת שאפזיה ודיסארתריה יכולות להופיע גם יחד, ולכן ההערכה בוחנת בנפרד את יכולות השפה ואת יכולות הדיבור.
כיצד דיסארתריה יכולה להתבטא?
המאפיינים משתנים בהתאם לסוג ולחומרת הפגיעה ויכולים לכלול:
- דיבור פחות ברור או היגוי לא מדויק.
- שינוי בקצב הדיבור - איטי או מהיר מהרגיל.
- עוצמת קול חלשה או לא יציבה.
- שינוי באיכות הקול.
- שינוי בתהודה.
- קושי בתיאום בין נשימה לדיבור.
- שינוי בהטעמה ובמנגינה של הדיבור.
- ירידה במובנות הדיבור, במיוחד בדיבור ממושך או במצבים מסוימים.
מה מטרת הטיפול?
המטרה המרכזית היא לשפר את מובנות הדיבור ואת יעילות התקשורת בחיי היומיום.
ההערכה מתייחסת לתפקוד המערכות המשתתפות בדיבור - נשימה, הפקת קול, היגוי, תהודה וקצב - ולמידת ההשפעה של כל אחת מהן על המובנות.
בהתאם לממצאים, הטיפול עשוי להתמקד בדיוק ההיגוי, בקצב הדיבור, בעוצמת הקול, בתיאום נשימה-דיבור ובאסטרטגיות שמקלות על העברת המסר.
במקרים שבהם הדיבור אינו מאפשר תקשורת מספקת, ניתן לשקול גם אמצעי תקשורת תומכת וחליפית בהתאם לצורך.
מה יכול לעזור בשיחה?
האסטרטגיות משתנות מאדם לאדם, אך לעיתים ניתן לשפר את התקשורת באמצעות:
- התאמת קצב הדיבור.
- חלוקת המסר ליחידות קצרות יותר.
- שיפור דיוק ההיגוי והדגשת מילות מפתח.
- תכנון נכון יותר של הנשימה בזמן הדיבור.
- הפחתת רעשי רקע ושיחה פנים אל פנים.
- מתן הקשר או נושא השיחה מראש כאשר מובנות הדיבור נמוכה.
