תחומי טיפול

אפזיה

קשיי שפה נרכשים

רלוונטי עבור: מבוגריםAphasia

מה זה?

אפזיה היא פגיעה ביכולת השפה שנוצרת בעקבות פגיעה באזורי המוח האחראים על עיבוד שפה - לרוב לאחר אירוע מוחי, ולעיתים לאחר חבלת ראש, גדול או מחלה נוירולוגית אחרת. היא אינה פגיעה בשמיעה, ואינה פגיעה באינטליגנציה.

זו נקודה שחשוב להדגיש: אדם עם אפזיה יודע מה הוא רוצה לומר. הקושי הוא בגישה אל המילים, בהרכבת המשפט, בפענוח מה שנאמר לו, או בקריאה ובכתיבה. לכן תסכול הוא חלק שכיח מהתמונה, ולכן גם היחס אל האדם צריך להישאר יחס אל מבוגר בוגר לכל דבר.

אפזיה מופיעה בדרגות ובצורות שונות. יש מי שמדבר בשטף אך המשפטים אינם נושאים את המשמעות המכוונת, ויש מי שמבין טוב אך מתקשה להוציא מילים. לכן אין «טיפול אחד באפזיה» - התוכנית נקבעת לפי הפרופיל הלשוני שנמצא בהערכה.

אצל מי זה מופיע?

אפזיה מופיעה בעיקר אצל מבוגרים, והשכיחות עולה עם הגיל בשל הקשר לאירועים מוחיים. עם זאת היא אינה בלעדית לגיל מבוגר, ויכולה להופיע גם אצל אנשים צעירים לאחר חבלה או אירוע רפואי.

בילדים, קשיי שפה נרכשים לאחר פגיעה מוחית קיימים אך נדירים יותר, ומטופלים בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי. הפרעות שפה התפתחותיות אצל ילדים הן עניין אחר, ומטופלות בתחום עיכוב שפתי.

סימנים שעשויים להופיע

קושי למצוא מילים מוכרות, לעיתים תוך תחושה ש«המילה על קצה הלשון»
החלפת מילה במילה אחרת קרובה במשמעות או בצליל
משפטים קצרים, קטועים או חסרי מילות קישור
דיבור שוטף שאינו מובן או שאינו נושא את המשמעות המכוונת
קושי להבין הוראות מורכבות או שיחה מהירה
צורך בחזרות ובזמן נוסף כדי לעקוב אחר שיחה
קשיים בקריאה - של מילים בודדות או של טקסט מלא
קשיים בכתיבה, באיות או במילוי טפסים
קושי בשימוש במספרים, בכסף או בשעה
הימנעות משיחות, מטלפון או ממצבים חברתיים בגלל התסכול

כיצד קלינאית תקשורת יכולה לסייע

ההערכה בונה פרופיל לשוני מסודר: מה מצב ההבנה בשמיעה, מה מצב ההפקה, כיצד מתנהלת שליפת מילים, ומה קורה בקריאה ובכתיבה. במקביל נבדק כיצד האדם מתקשר בפועל - האם הוא מסתייע במחוות, בכתיבה או בעזרת בן משפחה.

הטיפול עובד בשני מסלולים משלימים. הראשון הוא עבודה ישירה על היכולות הלשוניות עצמן - שליפת מילים, בניית משפטים והבנה. השני הוא בניית תקשורת מתפקדת כאן ועכשיו: כלים שמאפשרים לאדם להעביר מסר גם כשהמילה המדויקת אינה זמינה.

חלק חשוב מהתהליך הוא הדרכת הסביבה. הדרך שבה בן זוג, ילד או מטפל מנהלים שיחה משפיעה ישירות על מידת ההשתתפות של האדם עם האפזיה. שינויים פשוטים - קצב, המתנה, שאלות סגורות במקום פתוחות, שימוש בדף ובעט - עשויים לשפר משמעותית את התקשורת היומיומית.

מה הטיפול עשוי לכלול

תרגול שליפת מילים בשיטות מובנות, כולל שימוש ברמזים סמנטיים ופונולוגיים
עבודה על בניית משפטים ועל העברת מסר שלם ולא רק מילה בודדת
אימון הבנה בשמיעה, מהוראות פשוטות ועד מעקב אחר שיחה
עבודה על קריאה וכתיבה בהתאם למטרות התפקודיות של המטופל
אסטרטגיות תקשורת חלופיות ומשלימות - מחוות, ציור, כתיבה או לוחות תקשורת
תרגול מצבים מהחיים: שיחת טלפון, קנייה, פנייה לרופא
הדרכת בני משפחה כשותפי שיחה תומכים
התייחסות להיבט הרגשי ולירידה בביטחון בשיחה

למה לצפות בתהליך

הערכה שפתית
מפגש שמברר את הרקע הרפואי ובודק באופן מסודר הבנה, הפקה, שליפת מילים, קריאה וכתיבה, וכן את אופן התקשורת בפועל.
מטרות תפקודיות
קביעת מטרות שנוגעות לחיים ולא רק למבחן - למשל לנהל שיחת טלפון קצרה, להזמין בבית קפה או לספר על היום שעבר.
מפגשים ותרגול
עבודה שיטתית על היכולות הלשוניות בשילוב תרגול תקשורת מעשית, ולעיתים בהשתתפות בן משפחה במפגש.
מעקב לאורך זמן
שיקום שפה הוא לרוב תהליך ממושך. המטרות מתעדכנות בהתאם להתקדמות, והדגש עשוי לעבור בין שיפור יכולת לבין הרחבת ההשתתפות בחיי היום־יום.