מה בדיוק נפגע?

המשפט «קשה לו לדבר» יכול לתאר מצבים שונים:

  • אפזיה - פגיעה בשפה, שיכולה להשפיע על שליפת מילים, בניית משפטים, הבנה, קריאה וכתיבה.
  • דיסארתריה - הפרעת דיבור מוטורית המשפיעה על השליטה במערכות המשתתפות בהפקת הדיבור ועל מובנותו.
  • קשיים בתקשורת ובשיח - קושי ביוזמה, בשמירה על נושא, בהתאמת המסר או בניהול שיחה.
  • דיספגיה - קושי בבליעה, שיכול להופיע לצד קשיי שפה ודיבור ולהשפיע על האכילה, השתייה ובטיחות הבליעה.

מתי כדאי להתחיל שיקום?

מומלץ להתחיל שיקום תקשורתי מוקדם ככל שניתן, בהתאם למצב הרפואי וליכולת של המטופל להשתתף בטיפול. בתקופה שלאחר הפגיעה מתרחשים תהליכי התאוששות והסתגלות של המוח, ולכן להתחלה מוקדמת יש חשיבות.

עם זאת, יכולתו של המוח להשתנות וללמוד - נוירופלסטיות - אינה מוגבלת רק לתקופה הראשונה, וניתן לעבוד גם לאחריה על שפה, דיבור ותקשורת ולשפר את התפקוד בחיי היומיום.

מה כולל השיקום התקשורתי?

הטיפול מתמקד ביכולות שנפגעו בהתאם לממצאי ההערכה - למשל שליפת מילים, הבנה והבעה, הפקת דיבור, קול או מובנות הדיבור.

לצד העבודה על היכולות עצמן, ניתן לפתח אסטרטגיות שמאפשרות תקשורת יעילה יותר כבר בחיי היומיום. בהתאם לצורך ניתן להיעזר גם בכתיבה, ג'סטות, תמונות או אמצעי תקשורת נוספים.

המטרה היא לא רק לשפר יכולת מסוימת, אלא לאפשר לאדם להביע את עצמו, להשתתף בשיחה ולתקשר באופן עצמאי ככל האפשר.

מטרות שמחוברות לחיי היומיום

מטרות הטיפול נקבעות בהתאם לקושי ולמה שחשוב למטופל בפועל - לנהל שיחה עם בני המשפחה, להשתמש בטלפון, להשתתף במפגש חברתי או לחזור לעבודה.

כך העבודה בטיפול מתחברת למצבים אמיתיים ומאפשרת להתמקד בשינוי שמשמעותי עבור המטופל בחיי היומיום.

מקומה של המשפחה

למשפחה ולסביבה הקרובה יש תפקיד חשוב בתהליך. התאמות באופן ניהול השיחה - כמו מתן זמן לתגובה, הפחתת רעשי רקע ושימוש באמצעים נוספים בעת הצורך - יכולות להקל על התקשורת ולעודד השתתפות.

בהתאם לצורך, בני המשפחה מקבלים הדרכה וכלים שיכולים לסייע בהעברת המיומנויות מהטיפול אל חיי היומיום.