תחומי טיפול

דיספגיה

קשיי בליעה

רלוונטי עבור: ילדים ומבוגריםDysphagia

מה זה?

דיספגיה היא קושי באחד או יותר משלבי הבליעה, שיכול להופיע בזמן אכילה, שתייה או נטילת תרופות. הקושי עשוי להשפיע על התפקוד היומיומי ובמקרים מסוימים גם על בטיחות הבליעה.

אצל מי זה מופיע?

דיספגיה עשויה להופיע בכל גיל, אך ההקשרים שונים. אצל מבוגרים היא מופיעה לעיתים לאחר אירוע מוחי, במחלות נוירולוגיות מתקדמות, לאחר טיפולים או ניתוחים באזור הראש והצוואר, וכן על רקע שינויים בתפקוד השרירים עם הגיל.

אצל ילדים הקושי עשוי להופיע כבר בגיל הרך בהקשר של אכילה והזנה, על רקע התפתחותי, נוירולוגי, מבני או רפואי, ולעיתים בשילוב עם סלקטיביות או הימנעות ממרקמים מסוימים. בכל מקרה, קושי מתמשך בבליעה אינו דבר שכדאי לנהל לבד - הוא מצריך אבחון שיברר את המקור.

סימנים שעשויים להופיע

שיעול, גרגור או כחכוח חוזרים בזמן האכילה או השתייה
תחושה שהמזון נתקע בגרון או בחזה
צורך לבלוע כמה פעמים כדי להעביר ביס אחד
שאריות מזון שנשארות בפה לאחר הבליעה
נזילת נוזלים או רוק מהפה
שינוי בקול לאחר האכילה, למשל קול «רטוב» או צרוד
אכילה שנמשכת זמן רב מהרגיל או עייפות במהלכה
הימנעות ממרקמים מסוימים או מנוזלים דלילים
ירידה במשקל או הפחתה בכמות השתייה ללא הסבר אחר
דלקות ריאה חוזרות ללא סיבה ברורה

איך אני יכולה לעזור?

ההערכה מתמקדת בתפקוד הבליעה ובמאפייני הקושי - באיזה שלב של הבליעה הוא מופיע, כיצד הוא משפיע על האכילה והשתייה ומה עשוי לעמוד בבסיסו. בהתאם לממצאים מותאמים הטיפול, האסטרטגיות וההמלצות במטרה לשפר את יעילות הבליעה ואת בטיחותה.

מה הטיפול עשוי לכלול

תרגול ממוקד לחיזוק ולשיפור התיאום של השרירים המשתתפים בבליעה
לימוד תמרוני בליעה ואסטרטגיות המסייעות להעברת המזון בבטחה
התאמת מרקמי מזון וסמיכות נוזלים בהתאם להמלצות ולממצאי ההערכה
עבודה על תנוחת ראש וגוף נוחה ובטוחה יותר בזמן האכילה
התאמת קצב האכילה, גודל הביס והפסקות בין ביסים
הדרכת המשפחה או המטפלים לזיהוי סימני אזהרה ולסביבת אכילה בטוחה
עבודה על היגיינת הפה כחלק מהפחתת סיכונים נלווים
תיאום עם רופא, תזונאית או צוות שיקום כשנדרשת התייחסות רחבה יותר

למה לצפות בתהליך

הערכה ראשונית
שיחה על הרקע הרפואי ועל אופי הקושי, ולאחריה בדיקה תפקודית של אזור הפה והתבוננות באכילה ובשתייה. במידת הצורך תינתן המלצה להשלמת בדיקה רפואית.
תוכנית ובטיחות
הצגת הממצאים והמלצות מעשיות: מה בטוח יותר לאכול ולשתות בשלב זה, אילו אסטרטגיות לאמץ ואילו סימנים מחייבים פנייה רפואית.
מפגשים ותרגול
עבודה על תפקוד הבליעה ועל יישום ההמלצות באכילה יומיומית, בשילוב הדרכה למשפחה או למי שמסייע בהאכלה.
מעקב והתאמה
בדיקה חוזרת של מצב הבליעה. אם חל שיפור, ההתאמות עשויות להתרחב בהדרגה; אם חל שינוי לרעה, נדרשת בחינה מחדש ולעיתים פנייה רפואית.

מתי כדאי לפנות?

כאשר מופיעים שיעול או חנק בזמן או לאחר אכילה ושתייה, קושי בלעיסה או בהעברת המזון, תחושה שהמזון נתקע, שינוי בקול לאחר בליעה, ארוחות ממושכות או קושי חדש באכילה ובשתייה.