איך לעודד התפתחות שפה בבית

המבוגר בשיחה נוטה למלא כל שקט. אם נספור בשקט עד חמש לאחר שאלה, נגלה שילדים רבים אכן עונים - הם רק צריכים יותר זמן לעבד ולתכנן. חלק ניכר מ«הוא לא עונה» הוא בפועל «לא הספיק לענות».

כשילד אומר «כלב רץ», התגובה האינטואיטיבית היא לתקן. יעיל יותר להרחיב: «כן, הכלב הגדול רץ מהר בגינה». הילד מקבל מודל תקין ומורחב, בלי שהשיחה נעצרת ובלי חוויה של כישלון. תיקון ישיר וחוזר עשוי דווקא להפחית את הנכונות לדבר.

התשובה המדויקת אינה «מסכים רעים לשפה», אלא שהם אינם תחליף לאינטראקציה. שפה נרכשת בעיקר בהחלפה הדדית - כשמישהו מגיב למה שהילד עשה או אמר. תוכן שאינו מגיב, מעולה ככל שיהיה, אינו מספק את החלק הזה.

אם צופים, כדאי לצפות יחד ולדבר על מה שקורה על המסך. כך גם זמן מסך הופך להזדמנות לשיחה במקום להחליף אותה.